שאילת שאלות - מנוף לפיתוח החשיבה 

לומדי הדף היומי הקובעים עיתים לתורה מתפעלים לא אחת מעומק החשיבה, מעוצמת הדיונים, מתרבות המחלוקת על כל נושא ועניין. האם זו הדרך היעילה להבנה ולחשיבה? האם כך יוצרים התלהבות ורצון, לחשוב, לקדם וליצור?
אם יצירת מופת ענקית ומדהימה כל כך כמו התלמוד נוצרה במהותה במתכונת של שאילת שאלות, שמא זו הדרך בה על מערכת החינוך, הקהילה וההורים לנקוט כדי להעפיל לראש הפסגה?
היהדות מדגישה בכל מהלכיה ובכל רבדי הלימוד והכתיבה של יצירותיה את תרבות שאילת השאלות, את סגנון המשא ומתן, הקושיות, השקלא וטריא כאמצעי לפיתוח דיאלוג ופתרון בעיות.
הלומד דף גמרא והמעיין בספרות השו"ת נדהם מתעוזת השואלים ומעוצמת השאלות. לא בכדי אומרים כי שני תלמידי חכמים מחדדים זה את זה כברזל המתחדד בברזל, שכן הלימוד בחברותא מפתח את החשיבה ומרבה חכמה.
שאלו פעם את אמו של פרופ' לכימיה שזכה בפרס נובל, הכיצד זכה בפרס יוקרתי זה? שהרי משכונת מצוקה הנכם? השיבה האם, כי נהגה לשאול מדי יום את בנה בשובו מגן הילדים: איזה שאלות שאלת היום את הגננת? כך הרגלתי אותו כל חיי לשאול ולשאול.
אין ספק, כי שאילת שאלות היא כישור מעולה לפיתוח המחשבה וכי תרבות המעניקה לגיטימציה לשאילת שאלות מפתחת מידות כמו סבלנות, סובלנות, סקרנות, יצירתיות, איפוק, דחיית סיפוקים, אומץ, תעוזה ועוד - מידות הנחוצות לאדם כדי להכשירו לתפקידיו המגוונים בחיים.
הרב סולובייצ'יק רואה את האדם היוצר - כנזר הבריאה (איש ההלכה). האדם היוצר פותח בשאלה: "כיצד פועל היקום"? מטרידה אותו ה"איך", כדי לשפר את מעמדו ביחס לסביבה. התעניינותו מעוררת בו את הרצון לגלות את סודות הטבע.
השערות, הנחות וחשיבה יוצרת מובילים את האדם לוודאות ולשיפורים. מדען טוב הוא "מדען יוצר", היודע לשאול את השאלות הטובות והנכונות.
רבים מחכמינו מעודדים שאילת שאלות של תלמידים כלפי רבם. בפרקי אבות כתוב "הווי מתאבק בעפר רגליהם של חכמים". אומר ר' חיים מוולוז'ין: מתאבק מלשון נאבק, כשיש לך שאלות, קושיות, שאל אותן בנחרצות מתוך מאבק אל מול החכמים. אך ממשיך ר' חיים מתוך עפר רגליהם, היינו מתוך כבוד, הערכה והערצה להם.
ההגדה של פסח כולה מעודדת שאילת שאלות וקושיות כדי לעורר לחשיבה, להעמקה ולידיעה. ככל שנרבה לחנך ולטפח תלמידינו לשאול שאלות, כן נקדם אותם לסקרנות, ליצירתיות ולפיתוח תהליכי חשיבה.
המחקרים המתייחסים לדתל"שים מתארים כי הסיבה העיקרית לעזיבתם של הנערים את הדתיות, הייתה היעדר אפשרות לשאול שאלות גם בסוגיות אמוניות המטרידות אותם. ככל שנעודדם לשאול - כן נבסס השקפת עולמם וזהותם הדתית.
הרב קוק מדגיש חשיבות הדיבור כפרי המחשבה: "יש לפתח את כשרון הדיבור, ההאזנה, השפה החיה של תלמידינו שיהיו מסוגלים להביע בשפה ברורה ונמרצת את מחשבותיה" (מאמרי הראייה). הבסיס לכל הצלחה פדגוגית היא השפה. בר-אוריין אמיתי המצוי ברזי השפה, בעל אוצר מילים עשיר ובעל הקשרים בין מחשבה לדיבור, יוכל להתמודד עם העולם המורכב לו הוא חשוף בימינו, אל מול הטכנולוגיה המתקדמת.
שאילת שאלות היא אמצעי נפלא לפיתוח לומד עצמאי הנעזר בידע העולם שלו כדי להתמודד עם ידע חדש. שאילת שאלות משמשת כאמצעי חשוב ביותר ליצירת חיי חברה תקינים, עשירים ואיתנים. זו דרך נפלאה ליצירת קשרים עם עמיתים, ללמוד להקשיב ולהתמודד עם חוסר ידע ולמידה.
במסכת תענית אומר ר' חנינא: "הרבה למדתי מרבותי ומחברי - יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולם".
היכולת לשאול שאלות היא תנאי בסיסי להתפתחותם של תהליכים קוגניטיביים ומטה-קוגניטיביים.
שאלה מביאה לחקירה, ללמידה, מפרה את האיזון ההכרתי של השואל, השאלה מטרידה, יוצרת אי-נחת ואי-שקט ובכך יוצרת מוטיבציה לנקוט פעולה, ומעוררת סקרנות לחקור ולבדוק.
השאלות עוזרות ללומד למיין, להוסיף ידע, לחקור סיטואציות, להחליט, לבחור ולראות דברים באופן ברור יותר.
הצורך לשאול שאלות מחייב את השואל לחשוב, לחקור, להיות מעורב בהבנת הטקסט. השאלות ממקדות את הקורא במידע, ברעיונות המרכזיים, מסייעת לזכירת הנלמד.
חוקרים מציינים כי בתלמידים שלמדו לשאול שאלות חל שיפור רב בהבנת הנקרא.
חשוב לטפח מודעות לשאילת שאלות, להפוך מתודה זו לעשייה מודעת.
יש הממיינים השאלות לשלושה סוגים:
* שאלות בעלות חשיבה מפורשת בטקסט.
* שאלות של חשיבה וחיפוש.
* שאלות של ידע עצמי.
השאלות משפרות את כושר הניסוח בהקשרי למידה שונים, מפתחת את כושר החשיבה, ההקשבה, ההתייחסות לזולת, מתמודדת עם מצב עמם, חוסר ידע, ומטפחת מיקוד. השאלות מעודדות ומגבירות את הביטחון העצמי, באשר השואל מפגין חוסר ידע מחד, ומאידך רצון עז לדעת.
רבים נמנעים לשאול -מתוך פחד, חשש, תיוג, שמא. אנשי מחקר רבים מעידים כי ככל שהשאלות הנשאלות טובות וחכמות, הרי התשובות בהתאם. כאשר השאלה אינה נבונה - הרי שמתבזבז זמן רק לריק מחקר כדי לאתר התשובה שאינה קיימת לשאלה זו. תלמידים רבים שמחו מאוד על הישגי מערכת החינוך במחוזנו, אך טענו קשות "שאין עם מי לדבר". היינו, המורים מלמדים כיאות, אך אינם מבינים צורכי הדור היום, את הצורך בקיום דיאלוג, הצורך במתן זמן, לגיטימציה לשאול שאלות, להציג דילמות ולעורר קושיות.
השאלות מפתחות את השכל אך גם את הרגש. כיום אנו מודעים לשילוב הנפלא והחשוב לטפח את האינטליגנציה הרגשית E.Q. באותה העוצמה כמו את האינטליגנציה השכלית I.Q..
בתהליך שאילת שאלות אנו משלבים רגש ושכל, משננים רעיונות ורגשות הידועים עם החדש, גורמים לזיכוך, לבירור, למיון, לסיווג, לסידור, לבניית תבניות חשיבה, לארגון, לסידור, להוספת חידוש, הכללה, הפשטה, הארה, הוספת קול אישי וביטוי אינדיבידואלי. מיזוג היחיד עם היחד מפתחת השקפת עולם. קיימת תיאוריה לימודית המבוססת על שאילת שאלות. אנשי החינוך צריכים לאמץ דרך פדגוגית מצוינת זו כדי להנחילה לדור הבא, שהרי קיים מגוון שאלות, כמו שאלות שאלות של כמות... של מקום... של סיבה... של זמן... של בירור... של אופן... של חקר... של הערכה...
וקיימות כמובן שפע של מילות שאלה, כמו מתי... אימתי... באיזו תקופה... עד מתי... איך... למה... מדוע... לשם מה... מפני מה... בשביל מה... האם... כמה... כיצד...
שלוש מידות בתלמיד חכם:
שואל ומשיב - חכם
שואל ואינו משיב - למטה זמני
אינו שואל ואינו משיב - זה למטה מכולם (אבות דרבי נתן, מ"א).
מערכת החינוך מגני הילדים ועד להשכלה הגבוהה חייבת לסגל לעצמה מתכון למידה שיכלול שאילת שאלות. ככל שנגביר כלי זה בעמלנו החינוכי, ככל שנהפוך אותו לדרך חיים, ככל שנרבה דיונים, מחלוקות, הבעת דעות שונות, יהא זה המנוף לפיתוח חשיבה, שהרי בעלי החשיבה המעמיקה והחריפה המה ישמשו כמנהיגים היצירתיים ביותר.